Dionysis Theodorou דיוניסיס תאודורו Διονύσης Θεοδώρου

Updated: Jul 24

ENGLISH

ΕΛΛΗΝΙΚΑ


קפריסין, אנגליה, ניו יורק, ישראל

שמי דיוניסיס תאודורו. נולדתי בקפריסין ב1973. בקייץ 1974, כשהייתי בן שנה וחצי, פרצה מלחמה, תורכיה פלשה לקפריסין וכבשה את החלק הצפוני של האי ואנחנו ברחנו פליטים לאנגליה. חזרנו לקפריסין ב1982 והשתקענו בעיר לרנקה. ב1993, בסיום השירות הצבאי, נסעתי לאנגליה לתקופה קצרה ואז לניו יורק לשמונה שנים עד שעליתי לישראל.

אני חי בישראל מאז אוקטובר 2002. מאז 2011 אני מופיע ברחבי הארץ כזמר ובוזוקיסט עם המופע היווני שלי וההרכב שלי בוזוקי גרוב ומלמד מוזיקה ונגינה על בוזוקי.

מכיוון שאנחנו עוסקים באומנות, אף פעם לא שיתפתי על האמונה שלי בפוסטים ברשתות החברתיות שקשורות למופע וללימודי מוזיקה ונגינה. ‏

ב2020 מגפת הקורונה עצרה את הכל. בזמן שהעסק לא פעל היה לי זמן לחשוב, לקרוא ולכתוב. כאן באתר האישי שלי התחלתי לשתף על האמונה שלי.

אנשים תמיד מתעניינים ושואלים אותי איך הגעתי לישראל-מה הביא אותי למדינת ישראל בהיותי לא יהודי?

התשובה הכי פשוטה היא שדנה, אשתי, היא ישראלית ושהגעתי איתה לישראל מניו יורק.

חלקית זה נכון. הגעתי עם דנה לישראל. המשפחה שלה קיבלו אותי באהבה ובזרועות פתוחות והקשר שלנו ממש טוב. דנה ואני התחתנו ב2003 והקמנו משפחה כאן בישראל. גם אתם, הקהל שלי, תלמידיי וחבריי קיבלתם אותי בפרגון ובאהבה.

אני מרגיש הכי בבית בישראל מכל מקום בעולם שבו גרתי. קיבלתי אזרחות ישראלית ב2014.

בגיל 6 קניתי ספר תנ״ך וברית החדשה ביריד בבית הספר היסודי שלי באנגליה

ישראל היא הרבה יותר מבית בשבילי. ישראל היא הגשמת חלום שהתחיל בגיל 6 באנגליה שקניתי ספר תנ״ך וברית החדשה ביריד בבית הספר היסודי שלי.

התחלתי לקרוא מבראשית והוקסמתי מהסיפורים והתאהבתי בדמויות בתנ״ך. מאוד דיבר אלי וריתק אותי שיש כח עליון שברא את הכל ושהוא אוהב את הבראיה שלו.

היה מדהים בעיני שמלאכים וגם אלוהים עצמו יורד בדמות אדם ומדבר ועוזר לבני אדם. הרגשתי שאלוהים רוצה ומאפשר קשר אינטימי איתו. שהוא אבא אוהב ומחנך וחבר שאפשר לסמוך עליו.

בעיני, גיבורי התנ״ך הם גיבורי העל הראשונים והאמיתיים. באותה תקופה עולם העל טבעי התנכ״י נפתח בפניי ותפס אותי חזק. האמנתי באלוהי ישראל וידעתי שאלוהי אברהם, יצחק ויעקב הוא האל האמיתי.

כעבור 20 שנה מצאתי את עצמי גר בניו יורק, חולם על חיים בארץ ישראל, מאוהב בעם ישראל, לומד היסטוריה יהודית, ציונות ותנ״ך ומקבל מלגה ממחלקת העברית של האוניברסיטה שלי ללימודי השפה העברית ב״בית המדרש לרבנים באמריקה״

The Jewish Theological Seminary of America

באפריל 1998, בגיל 25, התאהבתי באלוהי ישראל ובישוע המשיח, חזרתי בתשובה ונולדתי מחדש

ישוע באמת שינה את חיי. הייתי בן אדם אחר לפניו. מאז שאני זוכר סבלתי מדיכאון, התמכרויות, עצבים ודימוי עצמי מאוד נמוך שכנראה הוביל אותי לצריכה מוגזמת של סיגריות, אלכוהול וסמים קלים. תמיד היה לי קשה. לא היה לי נח בעולם ובחברה. היה לי קשה בבית הספר, היה לי קשה במשפחה.

הוריי התגרשו כשהייתי בן 16. מאז שזכור לי היו צעקות, ריבים ומצבים קיצוניים בבית. בבית הספר הייתי פגוע מזה שהמורים לא הבינו אותי ובמקום לעזור היו מחמירים את המצב. בני גילי היו לועגים לי באכזריות על כל דבר: על זה שניגנתי על בוזוקי, על זה שהייתי גבוה, על זה שהייתי אחד בין שני ילדים בכל בית הספר עם הורים גרושים וכו. הרגשתי שאני תמיד אשם ושכולם נגדי.

הריקנות שהרגשתי בפנים לא נבעה משעמום. תמיד הייתי מאוד פעיל ועסוק. כשהייתי בן 11 אבא שלי קנה לי בוזוקי ובאותה שנה הופעתי בפעם הראשונה. בגיל 12 הייתה לי להקת חתונות והייתי מופיע בסופי שבוע. כשהייתי בן 13 הצטרפתי ללהקת הבית של בית מלון באיה נאפה כילד פלא והייתי מופיע איתם 3 פעמים בשבוע קבוע. בגיל 14 חתמנו עם מלון נוסף ברשת והופענו 5 פעמים בשבוע קבוע כל השנה.

ברור שלא הייתי במיטבי בבית הספר, אבל גם בלי קשר לעייפות הייתי תלמיד בעייתי. בגיל מבוגר יותר אובחנתי עם בעיות קשב וריכוז. לא ידעו מה זה כשהייתי תלמיד בבית הספר. המשכתי להופיע במקום קבוע עד הצבא, שם שירתתי בלהקה צבאית ואז ביחידה שאפשרו לי להופיע בסופי שבוע.

אחרי הצבא נסעתי לאנגליה לתקופה קצרה ובנובמבר 1994 הגעתי לניו יורק. בניו יורק הופעתי קבוע בלהקה עד שעברתי לישראל בסוף שנת 2002.

הגעתי לאמונה בישוע ב1998 בניו יורק. הייתי בן 25

בתחילת שנת 1997 הרגשתי משיכה חזקה להתקרב לאלוהי ישראל. קניתי ספר הבריתות—תנ״ך וברית החדשה—והתחלתי לקרוא ולחפש את הישועה בתנ״ך ובברית החדשה. הייתי זקוק לשינוי.

בסוף 1996 סבתא שלי, שהיא הייתה הדמות הכי דומיננטית ואהובה בחיי, נפטרה. הייתי בהלם. היה לי מאוד קשה. באותה תקופה למדתי בניו יורק. לא הספקתי לחזור לקפריסין לראות אותה. אמא שלי התקשרה והודיעה שהיא נפטרה כשהייתי בדרך לצאת מהבית לשדה התעופה. אהבתי את סבתא שלי מאוד ונשבר לי הלב. הייתי המום והרוס. כשעזבתי את קפריסין ב1993 3 שנים לפני מותה היו לי סיוטים על היום הזה שלא איחר להגיע.

אחרי ההלוויה חזרתי לניו יורק. הייתי עצוב ובודד בעיר הגדולה. ניהלתי עסק קטן להרכבה ומכירת מחשבים. למדתי באוניברסיטה שיווק ומנהל עסקים. הרגשתי שכל מה שאני עושה הוא חסר משמעות. הייתי מאוכזב מהעולם, מאוכזב מאנשים וגם מאוכזב מעצמי. הריקנות והדיכאון הגיעו לשיאם. רציתי להיאחז במשהו אמיתי שאוכל לבטוח בו ושיחזיק ויחזק אותי בקשיים. רציתי להאמין במשהו שיתן לי תקווה ושימשוך אותי למעלה, שירים ויציל אותי.

עד גיל ההתבגרות תמיד אהבתי לקרוא בתנ״ך ובברית החדשה. בגיל ההתבגרות התעניינתי קצת בעולם העל טבעי החוץ תנכ״י, בניו אייג׳ ובפילוסופיות המזרח.

כל חיי ידעתי של אלוהים קיים. תמיד התפללתי וידעתי שהוא מקשיב ופועל בחיי. רציתי להכיר אותו ולהתחבר אליו יותר.

כל שנת 1997 קראתי בתנ״ך ובברית החדשה בתקווה ובאמונה שמשהו יקרה, שידלק האור, שיפול האסימון. רציתי שאלוהים יתגלה לי.

אף פעם לא התחברתי לדת ולא האמנתי שהדת והדתיים מייצגים את אלוהים לכן לא התייעצתי עם אף אחד. האמנתי שאלוהים קיים, חיי ומדבר איתנו.

בכתובים אנחנו רואים שהוא מדבר ומתגלה לבני אדם. רציתי שהוא יתגלה לי וחיפשתי אותו בכתובים. נאבקתי עם הכתובים. כעסתי שאני לא מבין ושאני לא מצליח לחיות ולקיים את מה שכתוב. הרגשתי שמשהו לא בסדר אצלי ושאני לא מספיק טוב.

באפריל 1998 התייאשתי. אם אלוהים באמת קיים וזה לא רק סיפורים, משחקים של הדמיון שלי והרבה צירופי מקרים שקרו בחיי רציתי שהוא יתגלה לי. הכאב היה עצום. רציתי שהוא יקשיב לי ושהוא יענה לי. שהוא יגרום לי להבין ושהוא יביא את השינוי בי.

ירמיה כט 13

"וּבִקַּשְׁתֶּם אֹתִי וּמְצָאתֶם כִּי תִדְרְשֻׁנִי בְּכָל־לְבַבְכֶם׃"

רציתי אור בחיים שלי והתחדשות. ביקשתי בזעקה מהלב שהוא יראה לי את הדרך ואני אלך אחריו. אמרתי שאני אפתח את התנ״ך באקראי וביקשתי שאלהוים יראה לי משהו שישנה את חיי.

לקחתי את התנ״ך ופשוט פתחתי. הספר נפתח בקוהלת.

קוהלת א:ב

הֲבֵ֤ל הֲבָלִים֙ אָמַ֣ר קֹהֶ֔לֶת הֲבֵ֥ל הֲבָלִ֖ים הַכֹּ֥ל הָֽבֶל.

אלוהים פגש אותי בדיוק במקום הנכון.

״חבל חבלים הכל חבל״. זה בדיוק מה שהרגשתי כל חיי ובמיוחד בתקופה האחרונה. הוא פקח את עייני ליבי ואת עייני ההבנתי ובאותו רגע חיי השתנו. אנ לא יכול להסביר את זה. מאותו רגע כל פסוק שקראתי קיבל חיים ומשמעות. הנסתר נהיה גלוי.

הרגשתי הקלה, אהבה, התלהבות, שמחה ותקווה. הרגשתי שהתחיל אצלי משהו חדש ולא ידעתי מה.

השנייה אל הקורינתים ה 17

"עַל כֵּן מִי שֶׁנִּמְצָא בַּמָּשִׁיחַ הוּא בְּרִיאָה חֲדָשָׁה. הַיְשָׁנוֹת עָבְרוּ; הִנֵּה נִהְיוּ חֲדָשׁוֹת."

מתי יא

"28 בּוֹאוּ אֵלַי כָּל הָעֲמֵלִים וְהָעֲמוּסִים וַאֲנִי אַמְצִיא לָכֶם מְנוּחָה. 29 קְחוּ עֲלֵיכֶם אֶת עֻלִּי וְלִמְדוּ מִמֶּנִּי, כִּי עָנָו אֲנִי וּנְמוּךְ רוּחַ; תִּמְצְאוּ מַרְגּוֹעַ לְנַפְשׁוֹתֵיכֶם, 30 כִּי עֻלִּי נָעִים וְקַל מַשָׂאִי."

יוחנן ח 32

"וְתֵדְעוּ אֶת הָאֱמֶת וְהָאֱמֶת תְּשַׁחְרֵר אֶתְכֶם."

אחרי שסיימתי לקרוא את ספר קוהלת חזרתי לספר מתי בברית החדשה ולבראשית בתנ״ך. זה היה כאילו האותיות קיבלו חיים והתחילו לשדר לי משמעות מדפי התנ״ך. האמנתי שישוע היה חייב להקריב את עצמו כדי לכפר על החטא ולקום לתחייה כדי שיהיו לנו חיים חדשים.

את הפסוקים הבאים ואת הנ״ל הכרתי בחודשים ובשנים אחרי שנולדתי מחדש ואני ממשיך ללמוד גם אחרי 23 שנים.

ויקרא יז 11

"כִּי נֶפֶשׁ הַבָּשָׂר בַּדָּם הִוא וַאֲנִי נְתַתִּיו לָכֶם עַל־הַמִּזְבֵּחַ לְכַפֵּר עַל־נַפְשֹׁתֵיכֶם כִּי־הַדָּם הוּא בַּנֶּפֶשׁ יְכַפֵּר׃"

אל העברים ט 22

"אָכֵן עַל־פִּי הַתּוֹרָה כִּמְעַט הַכֺּל מְטֺהָר בְּדָם, וּבְלֹא שְׁפִיכַת דָּם אֵין מְחִילָה."

בראשית כב

"7 וַיֹּאמֶר יִצְחָק אֶל־אַבְרָהָם אָבִיו וַיֹּאמֶר אָבִי וַיֹּאמֶר הִנֶּנִּי בְנִי וַיֹּאמֶר הִנֵּה הָאֵשׁ וְהָעֵצִים וְאַיֵּה הַשֶּׂה לְעֹלָה׃ 8 וַיֹּאמֶר אַבְרָהָם אֱלֹהִים יִרְאֶה־לֹּו הַשֶּׂה לְעֹלָה בְּנִי וַיֵּלְכוּ שְׁנֵיהֶם יַחְדָּו׃"

יוחנן א 29

"לְמָחֳרָת רָאָה יוֹחָנָן אֶת יֵשׁוּעַ בָּא לִקְרָאתוֹ. אָמַר: "הִנֵּה שֵׂה הָאֱלֹהִים הַנּוֹשֵׂא חַטַּאת הָעוֹלָם."

מתי כו 28

"כִּי זֶה דָּמִי, דַּם הַבְּרִית [הַחֲדָשָׁה] הַנִּשְׁפָּךְ בְּעַד רַבִּים לִסְלִיחַת חֲטָאִים."

ישעיה נג

"5 וְהוּא מְחֹלָל מִפְּשָׁעֵנוּ מְדֻכָּא מֵעֲוֹנֹתֵינוּ מוּסַר שְׁלֹומֵנוּ עָלָיו וּבַחֲבֻרָתֹו נִרְפָּא־לָנוּ׃ 6 כֻּלָּנוּ כַּצֹּאן תָּעִינוּ אִישׁ לְדַרְכֹּו פָּנִינוּ וַיהוה הִפְגִּיעַ בֹּו אֵת עֲוֹן כֻּלָּנוּ׃ 7 נִגַּשׂ וְהוּא נַעֲנֶה וְלֹא יִפְתַּח־פִּיו כַּשֶּׂה לַטֶּבַח יוּבָל וּכְרָחֵל לִפְנֵי גֹזְזֶיהָ נֶאֱלָמָה וְלֹא יִפְתַּח פִּיו׃"

מרקוס י 45

"כִּי גַּם בֶּן־הָאָדָם לֹא בָּא כְּדֵי שֶׁיְּשָׁרְתוּהוּ, אֶלָּא כְּדֵי לְשָׁרֵת וְלָתֵת אֶת נַפְשׁוֹ כֺּפֶר בְּעַד רַבִּים."

יוחנן ג 3

"הֵשִׁיב יֵשׁוּעַ וְאָמַר אֵלָיו: "אָמֵן אָמֵן אֲנִי אוֹמֵר לְךָ, אִם לֹא יִוָּלֵד אָדָם מִלְמַעְלָה, לֹא יוּכַל לִרְאוֹת אֶת מַלְכוּת הָאֱלֹהִים."

באותה תקופה גרתי עם שותף בדירה שכורה באסטוריה שבניו יורק. במשך שלושה חודשים המשכתי לקרוא ולהתפלל לבד. לא חשבתי על לחפש עוד מאמינים. לא ידעתי איך לחפש. לא חשבתי שיש דבר כזה. מצאתי אהבה. התאהבתי בישוע. את כל מה שחיפשתי מצאתי בישוע.

באמצע יולי 1998 נסעתי לקפריסין לחודש לביקור משפחתי. יום יומיים אחרי שהגעתי פגשתי חברה של אמא שלי בחוף הים וסיפרתי לה על החוויה שלי בניו יורק, על ישוע ועל השינוי בחיים שלי.

היא כל כך התרגשה וסיפרה לי איך היא נולדה מחדש לפני מספר שנים והתאהבה בישוע. היא הזמינה אותי להגיע למפגש עם עוד אנשים שאוהבים את ישוע. הכרתי עוד מאמינים והיינו לומדים, מתפללים ושרים ביחד. פתאום הייתה לי משפחה חדשה. בחיים לא הרגשתי כזו אהבה מאנשים. הרגשתי שהם מקרינים ומפיצים את האהבה ואת האור של ישוע.

חזרתי לניו יורק והחלטתי שאני לא רוצה להמשיך לגור שם. לקח לי בערך שבועיים לסגור עניינים, לארוז ולחזור לקפריסין.

הייתי בקרבת המאמינים בכמה אסיפות שונות בערך 5 חודשים. הייתה תקופה מדהימה של התחדשות והתגלות. באוקטובר 1998 הרגשתי בליבי שאני רוצה להיטבל. בתחילת נובמבר 1998 נטבלתי בים בלימסול בליווי תפילות ושירי הלל של הקהילה על חוף הים.

בפברואר 1999 האדון הוביל אותי מקפריסין לאנגליה לעיירה שבה גדלתי ושוב סובב אותי במאמינים, קהילה, מפגשים ביתיים והרבה אהבה.

כבר באביב 1999 הרגשתי משיכה לחזור לניו יורק. נרשמתי ללימודים לסמסטר סתיו. חזרתי לניו יורק באוגוסט 1999.

לימודי יהדות ועברית ועלייה לארץ ישראל

באוניברסיטה בניו יורק, לתואר ראשון, בין השנים 1999-2002, למדתי היסטוריה יהודית, תנ״ך ועברית.

למדתי לשון עברית בסמינר ״בית המדרש לרבנים שמרנים של אמריקה״.

The Jewish Theological Seminary of America

באוניברסיטת הנטר שבמנהטן למדתי במחלקה העברית והייתי חבר במועדון הילל של האוניברסיטה. באביב 2002 קיבלתי מלגה מהמחלקה לסמסטר לימודי שפה עברית ב״בית המדרש לרבנים באמריקה״.

את הלימודים מימנתי בעבודה במלצרות במסעדה שהגעתי אליה ״במקרה״ ובמקרה היא הייתה בבעלותם של 3 ישראלים. שם הכרתי את דנה שב2003 הפכה לאשתי.

דנה הזמינה אותי לסדר הפסח הראשון שלי בברוקלין שבניו יורק ב27 למרץ 2002. היה סדר פסח מדהים ומרגש. היו שם בערך 30 ישראלים. כ10 מהם היו מוזיקאים וניגנו על מגוון כלים וכולם מחזיקים הגדת פסח ושרים בקולי קולות והשמחה עולה עד השמים. למרות שהמשיכה לישראל התחילה הרבה שנים לפני, בליל הסדר שם בברוקלין ידעתי סופית שאני רוצה לשיר, לנגן ולחיות בארץ ישראל.

כל הדרכים מובילות לארץ ישראל
כשנחתתי בישראל ידעתי שהגעתי הביתה

ב10 לאוקטובר 2002 דנה ואני הגענו לישראל.

זו הייתה אחת התקופות הכי מרגשות בחיי-להכיר תרבות חדשה, ללמוד ולדבר שפה חדשה ולעבור לגור בארץ התנ״ך והברית החדשה.

דנה ואני התחתנו בלרנרה, העיר שבה גדלתי, בקייץ 2003.

אני כאן כבר 18 שנה ובחלוף השנים מתחזקת בי האהבה לישראל. באביב 2014 קיבלתי אזרחות ישראלית.

בתחילת תקופת הקורונה התחלתי להפיק שירי הלל ולספר על האמונה שלי בישוע לפי הכתוב בתנ״ך ובברית החדשה.

זה שיר שמאוד אהבתי שהייתי בקרב המאמינים בקפריסין. התאמתי לשיר מילים בעברית מהכתובים וכמובן עיבוד והפקה לבוזוקי.

https://www.yeshuamytestimony.com/post/seekhimfirst


כשנושעתי ב1998 אח יקר קפריסאי אמר לי ״תנגן בקהילה לאדון ישוע״. יאסו ניקו.

תודה שקראתם.



 

ΕΛΛΗΝΙΚΑ
עברית


One of our strongest witnesses for the power of the Blood of Yeshua is our own personal testimony.

Being born again a new creation by accepting the sacrificial atoning death of Yeshua the Lamb of God is a before and after heavenly, supernatural experience.

We have a story to tell. Our close friends and family have obviously heard our testimony many times—probably in great detail—and they are also aware of the change that Yeshua made in our lives.

In our personal testimony we have an opportunity to make it clear that it is Yeshua who miraculously saved us and gave us newness of life. We have an opportunity to lift up the name of Yeshua that He may draw people to Himself. We declare Yeshua the Messiah and Him crucified—Risen on the third day, ascended and seated at the right hand of God forever making intercession for us.

Sending them our testimony in writing allows them to look at it in their own time-no pressure. And it is always there for them to read and to freely share with others.

I warmly encourage you to spend some time putting your personal testimony in writing.


I fell in love with Yeshua in April 1998 while living in New York City.



Please allow me to share my personal testimony.

My name is Dionysis Theodorou. I was born in Cyprus, I lived in England for eight years and in New York for eight.


In April 1998, while living in New York, I came to faith in Jesus and was born again. I went on to study Biblical Criticism, Jewish History and Hebrew Linguistics. I moved to Israel in October 2002 where I have been living since. I am a music producer and instructor and I perform around Israel with my band Bouzouki Groove. I recently started producing worship music. ​


I’d like to share with you the change that took place in my life when I was born again and believed in Jesus. Jesus indeed saved me. I actually experienced being moved from the kingdom of darkness into His Kingdom of Light.

Before Jesus came into my life, I was depressed, angry, addicted to substances, lacking confidence, self worth and self esteem. Events in my life caused me to lose hope in people, in the world and in the institutions that comprised it.

When I was six years old I bought a Bible from my junior school jumble sale and I was absolutely fascinated by the idea of an all powerful God who created everything and who visited His creation on earth. The God of Israel and the stories and characters of the Bible totally captured my heart and mind. Maybe that’s why the world could never live up to my expectations.



I was always very active and busy. From the age of 13 I was performing on the bouzouki a few times a week throughout the school year and during the summer holidays. At the beginning of my service in the military I was in the army band and throughout my service in the Cyprus military I performed once or twice a week. Boredom was never an issue. It’s not as if I could identify that something was missing. I just had an emptiness inside, which was accompanied by anxiety and depression. I knew that there had to be something more to life.



Only at age 25 at the point of my deepest despair and depression did I surrender myself and call out to the God of Israel for salvation. At that very moment my life changed. I was born again.

My life changed. My mood changed. My attitude changed. My behaviour changed. When I fell in love with Jesus I was suddenly excited about life and I was optimistic about the present and the future. Obviously, my change of attitude and behaviour resulted in new and positive experiences, which further encouraged me and strengthened my faith in Jesus and my love or Him.


This is not to say that life is a walk in the park; it is far from it; however, with the Lord Jesus everything has new meaning with a new perspective and approach.

The Lord came to heal the sick and the needy

Mark 2:17 (KJV)

17 When Jesus heard it, he saith unto them, They that are whole have no need of the physician, but they that are sick: I came not to call the righteous, but sinners to repentance.

Jesus came to heal the sick, that the blind may see and that the deaf may hear. Lepers were cleansed, the paralysed walked and the dead were brought back to life.

In my weakness His strength is made perfect

2 Corinthians 12:9 (KJV)

9 And he said unto me, My grace is sufficient for thee: for my strength is made perfect in weakness. Most gladly therefore will I rather glory in my infirmities, that the power of Christ may rest upon me.

Maybe there are people who casually move through life at ease. Maybe there are those who feel no stress, no pain—who are comfortable in their own body and in their relationship to the circumstances and people who surround them.

I’ve never felt comfortable. I’ve always experienced fear, discomfort, anxiety, insecurity, lack of confidence, lack of trust for others—A stranger and a pilgrim in the world.

I’m not even entirely sure where the pain came from. Why was I was so sensitive to my surroundings and why did I react with such desperation? I’ve always suffered from addictions because of my constant need to escape my reality—to alter my state of mind. I started smoking when I was 12 years old. At 12 years old I was performing at weddings on weekends. By 13 I was performing at a hotel 3 evenings a week and was smoking almost a pack a day.

​​ By 14 I was performing 5 evenings a week and getting drunk almost every night. I was the youngest in the band. The other band members were in their late twenties and thirties and the singer was in his forties.

This was Cyprus in the mid 1980s. I'm sure this couldn't happen today without someone getting reported to child services.

School was very difficult for me. I’d arrive from performing in Ayia Napa, about 45km from Larnaca, at around 1230-0100 and I’d wake up at 0645 to be at morning assembly in the school auditorium at 0730. I was actually very responsible concerning school attendance and I was hardly ever late and never missed school.

​ At school I was bullied and I’d get into fights. The other kids would make fun of me because I played the bouzouki-Metallica and Iron Maiden were in style, because I was tall, because I was one of two kids in the whole school whose parents were divorced—because I didn’t fit in. I admit that I always felt like an outsider, I lacked confidence and maybe my social skills weren’t very good. I was angry and disappointed in the world, in my teachers who didn’t even try to understand me and in my peers who just teased and bullied me.

My parents had their own issues going back as far as I can remember. My father left home just before my 16th birthday. He moved close by, remarried a year later and started a new family. My relationship with my mother and father and with his wife and new family has always been steady and healthy.


I developed self-hate, a lack of trust and detest for my surroundings and my peers and an addictive personality which was aimed at punishing myself. I numbed the pain and punished myself with excess smoking and drinking. By 16 I was regularly smoking pot. I also blamed myself for everything that I was going through. Why couldn’t I just be normal and get on with the other kids? What was wrong with me?​

I remember believing that by 25 I would somehow overcome all these problems and I would start getting settled into a normal life. I didn’t know how this would happen. I thought I would just grow up and grow out of negativity and self-destructive habits. In 1998, at 25, I found myself at the worst depression ever.



A year or so earlier, at the end of 1996, my grandmother, who was my favourite person in the whole world, had suddenly passed away. At the time I was studying Liberal Arts at Borough of Manhattan Community College.

My mother had called to tell me that my grandmother was in the hospital after suffering a heart attack. I dropped everything and booked a flight home. On my way out of the house to go to the airport to fly from New York to Larnaca, Cyprus, my mother called to tell me that she had passed away. I was devastated.

I flew to the funeral and stayed to a few days. In January 1997 I was back in New York. I didn’t go back to university. I was performing a couple of times a week.

In New York at 25 I found myself almost cigarette and alcohol free but addicted to marijuana which clouded my mind, distorted my judgment and my view of reality and plunged me into a deep depression. For a period of about a year I was smoking every day and I couldn’t break free of the habit or of the depression that it had plunged me into. I was already depressed; however, I found that cannabis had trapped me in a loop that I could not escape. I was reading the scriptures and hoping that by reading something would change in me.


I have always read a lot. From the age of six I would read the Bible and I developed a sense of awe for the supernatural, a love for the God of the Bible and a hope that somehow in Him people like me can receive empowerment from above to overcome troubles and find trust and contentment.

Through all this, especially through all of 1997 and the winter of 1998 whilst seeking for truth and deliverance in the Bible, I felt that I had a choice. I sensed two paths: the one that I was on that would likely lead to destruction OR to surrender my life to the God of Abraham, Isaac and Jacob, the God of the Bible, the God of Israel and receive a new life. I felt it in my heart and knew it in my mind. I heard Him calling me and His call was a call to escape and be saved.

Romans 10:13 (KJV)

13 For whosoever shall call upon the name of the Lord shall be saved


Joel 2:32 (KJV)

32 And it shall come to pass, that whosoever shall call on the name of the LORD shall be delivered:

for in mount Zion and in Jerusalem shall be deliverance,

as the LORD hath said,

and in the remnant whom the LORD shall call.

I didn’t know this verse then. I did know that I needed to escape and to be saved. I wanted a new life, a new path and an active relationship with the living God.



In April 1998 at age 25, I reached my breaking point. The place of no return. I called out to the God of Israel who led me to my Lord, God and Saviour Yeshua who changed my life forever.



I called to the Lord that I needed Him to take over. I surrendered my life into His Hands and told Him that He is my Lord. I expressed my frustration over my reading and admitted that I didn't understand anything and that I need help and revelation. I begged the Lord to change my life by just showing me something from the place I randomly opened the Bible to. I opened at the book of Ecclesiastes “Vanity of Vanities all is Vanity.”



Ecclesiastes 1:2-3 (KJV)

2 Vanity of vanities, saith the Preacher, vanity of vanities; all is vanity. 3 What profit hath a man of all his labour which he taketh under the sun?



This was the verse I personally needed. I had always thought of how futile everything was and that there must be something more to our life and to our existence. The Lord Jesus opened my eyes and I understood. I felt relieved. I suddenly experienced light and hope and love a joy.


At that very moment my life changed. I was so excited about my newfound love and purpose. Eventually the addictions dropped away not by my own efforts but because I was captured by Jesus’ love and I had no urge to consume substances in order to escape reality. I now had everything to live for and my reality was filled with the joy and love and knowledge of the Lord. I was born again. All old things had passed away and I was a new creation in Jesus the Messiah.

Matthew 11:27-28 (NASB) 27 All things have been handed over to Me by My Father; and no one knows the Son except the Father; nor does anyone know the Father except the Son, and anyone to whom the Son wills to reveal Him. 28 “Come to Me, all who are weary and heavy-laden, and I will give you rest.

I almost immediately became free of all my addictions. I fell in love with Yeshua. He opened the eyes of my heart and mind to understand the scriptures. The Lord would provide me with scriptures that related not only to where I was at that specific moment in time but also to my past and to my future.

My life changed. My perspective changed. I was born again a new creation. I had hope for the future. I had fallen in love with Yeshua. I was excited about my new life. I was excited about reading and understanding the Bible. I felt like a child l—as if I had received my innocence again.



When I fell in love with Yeshua I experienced an amazing turnaround and overturning in my life. I was gripped by a powerful reassurance and conviction which led me to make decisions in a way that required no contemplation. Decisions of a heart, mind and body captured by the love of Yeshua.

I experienced His hand in my life in the most comforting and amazing way. My life changed both internally and externally.

I was excited about learning Hebrew so that I could read the Bible—TANACH in its original language and so I could move to Israel. I fell in love with with the people and the land of Israel and I knew that the Lord was going to make Israel my home.

I moved to israel from New York in October of 2002.


You must be born again (link)

John 3:3 (KJV)

3 Jesus answered and said unto him, Verily, verily, I say unto thee, Except a man be born again, he cannot see the kingdom of God.


A new creation. All old things are passed away and a new creation is born.

2 Corinthians 5:17 (KJV)

17 Therefore if any man be in Christ, he is a new creature: old things are passed away; behold, all things are become new.



The old man is perishing while the new man is being renewed day by day.

2 Corinthians 4:16 (KJV)

16 For which cause we faint not; but though our outward man perish, yet the inward man is renewed day by day.

Translated from this world of darkness into His kingdom of light.

Colossians 1:12-17 (KJV)

12 Giving thanks unto the Father, which hath made us meet to be partakers of the inheritance of the saints in light: 13 Who hath delivered us from the power of darkness, and hath translated us into the kingdom of his dear Son: 14 In whom we have redemption through his blood, even the forgiveness of sins:

15 Who is the image of the invisible God, the firstborn of every creature: 16 For by him were all things created, that are in heaven, and that are in earth, visible and invisible, whether they be thrones, or dominions, or principalities, or powers: all things were created by him, and for him: 17 And he is before all things, and by him all things consist.


Crucified to this world and this world crucified to us.

Galatians 6:14 (KJV)

14 But God forbid that I should glory, save in the cross of our Lord Jesus Christ, by whom the world is crucified unto me, and I unto the world.


Identified by baptism—like a burial—with His death and raised with him in newness of life.

Romans 6:3-4 (KJV)

3 Know ye not, that so many of us as were baptized into Jesus Christ were baptized into his death? 4 Therefore we are buried with him by baptism into death: that like as Christ was raised up from the dead by the glory of the Father, even so we also should walk in newness of life.



 
ENGLISH
עברית


Ο Χριστός πραγματικά άλλαξε τη ζωή μου—εσωτερικά και εξωτερικά


Φαίνεται πως η συμπεριφορά μου και η διάθεση μου άλλαξαν τόσο πολύ που οι γονείς μου και οι παλιοί μου φίλοι δεν με αναγνώριζαν και δεν μπορούσαν να καταλάβουν τι μου είχε συμβεί όταν πήγα στη Κύπρο για επίσκεψη από τη Νέα Υόρκη.

Ήμουν μόνος στη Νέα Υόρκη την Άνοιξη του 1998 όταν παραδόθηκα στο Θεό. Ένιωσα πως κάτι είχε αλλάξει όμως δεν ήξερα τι μου είχε συμβεί. Δεν γνώριζα άλλους πιστούς και η αλήθεια είναι ότι δεν ήξερα καν πως υπήρχαν άλλη που είχα παρόμοια εμπειρία με το Χριστό.

Συνεχίζοντας σε μελέτη και προσευχή έμαθα πως αναγεννήθηκα και ότι Ο Ιησούς συγχώρεσε τις αμαρτίες μου και πως μέσα του έγινα νέο κτίσμα.

ΠΡΟΣ ΚΟΡΙΝΘΙΟΥΣ Β΄ 5:17 FPB

«Γι’ αυτό, αν κάποιος είναι εν Xριστώ, είναι ένα καινούργιο κτίσμα· τα παλιά πέρασαν, δέστε, τα πάντα έγιναν καινούργια.»

Άλλους πιστούς γνώρισα λίγους μήνες μετά όταν πήγα στη Κύπρο για επίσκεψη.

Γεννήθηκα στη Κύπρο το 1973 στη Αμμόχωστο


Μετά τη Τουρκική Εισβολή το Καλοκαίρι του 1974 φύγαμε πρόσφυγες για Αγγλία όπου είχε γεννηθεί και μεγαλώσει η μητέρα μου. Ο πατέρας μου γεννήθηκε και μεγάλωσε στη Κύπρο.

Όταν ήμουν έξη ετών κάτι με έλκυσε να αγοράσω μια παλιά Αγία Γραφή στο δημοτικό σχολείο μου στη Αγγλία και άρχισα να διαβάζω με ενθουσιασμό.

Άμεσος με άρπαξαν οι ιστορίες για το Δημιουργό του σύμπαντος, Το Θεό των μεγάλων θαυμάτων, που συνήθιζε να έχει κοινωνία με τους ανθρώπους.



Ο Θεός της Αγίας Γραφής μας καλεί να έχουμε προσωπική σχέση μαζί Του

Είναι Ο Θεός του Αβραάμ, του Ισαάκ και του Ιακώβ. Είναι Ο Θεός του Σαμουήλ και του Ηλία και του Δαβίδ. Είναι Ο Θεός του Ισραήλ. Είναι Ο προσωπικός Θεός του κάθε πιστού και ο δικός μου προσωπικός Θεός. Πάντα ένιωθα πως, εάν και Ο Θεός μας εκπαιδεύει, στην ουσία του Ο Θεός είναι Φως, Αληθινή Αγάπη και Αιώνια Σωτηρία.

Από τότε που θυμάμαι πάντα προσευχόμο­υν, είχα φόβο Θεού και τον ένιωθα να εργάζεται στη ζωή μου, εάν και ακόμη δε τον είχα γνωρίσει προσωπικά.

Ένα ολόκληρο χρόνο πριν σωθώ, είχα μεγάλο φόβο και αγωνία μέσα στη καρδιά μου πως εάν ο Κύριος επιστρέψει αυτή τη στιγμή δε θα έχω μέρος στη αιώνια Του Βασιλεία. Δεν γνώριζα για μετάνοια μα ούτε για αναγέννηση. Μέσα από απογοητεύσεις και δυσκολίες ήθελα να γνωρίσω τον Θεό του Ισραήλ από κοντά και ήθελα να με καθοδηγήσει και να μου αλλάξει την ζωή.

Θυμάμαι πως ξαφνικά άνοιξαν τα μάτια μου και έβλεπα ματαιότητα, καταστροφές και θάνατο γύρο μου. Σίγουρα αυτό είχε σχέση με το ότι λίγους μήνες πριν πέθανε ξαφνικά η γιαγιά μου που ήταν το πιο αγαπημένο μου πρόσωπο στη γη. Η γιαγιά μου έμενε μόνιμα μαζί μας από τότε που πήγαμε Αγγλία και ήμαστε πολύ συνδεδεμένη. Ο παππούς μου, ο Διονύσης, πέθανε το 1970, τρία χρόνια πριν γεννηθώ.

Εάν και είχα καλή σχέση με τους γονείς μου, ένιωθα πως η γιαγιά μου ήταν ο μοναδικός άνθρωπος που στεκόταν δίπλα μου μέσα στις φασαρίες και στις ταραχές που υπήρχαν στο σπίτι μας.

Κάθε χρόνο βλέπαμε μαζί όλες τις ταινίες που ήταν βασισμένες στην Αγία Γραφή που προβάλλονταν το Πάσχα και τα Χριστούγεννα. Όταν έφυγε το Νοέμβριο του 1996, κάτι μέσα μου άλλαξε.

Ξαφνικά ο θάνατος έγινε αληθινός και εφικτός, και τον ένιωθα να με περικυκλώνει. Δε φοβόμουν πως κάτι θα μου συμβεί, απλός ανοίχτηκαν τα μάτια μου σε όλα τα κακά που γίνονται στη γη και κατάλαβα ποσό μάταιη είναι η ζωή, και ποσό μάταια τα έργα μας και η κόποι μας.

Κάποιος μπορεί να πει, τι κι αν πέθανε η γιαγιά σου; Τι έγινε; Γιατί σε έριξε τόσο πολύ; Δε ήταν αυτό το απομονωμένο γεγονός. Και τα παιδικά μου χρόνια ήταν δύσκολα με το χωρισμό το γονιών μου, προβλήματα στο σχολείο, αλκοόλ, τσιγάρα, νεύρα τεντωμένα, ελαφρά ναρκωτικά και θα έλεγα ακόμη και κατάθλιψη.

Η πίστη μου στο Θεό της Αγίας Γραφής πάντα με κρατούσε και μου έδινε ελπίδα για ένα καλύτερο μέλλον.

Χωρίς καμία λογική εξήγηση, πίστευα πως στα 25 μου όλα θα διορθωθούν και θα αρχίσω να ζω σαν κανονικός άνθρωπος στο κόσμο και στη κοινωνία χωρίς εθισμούς και κατάθλιψη.

Η αρχή του 1997 μέχρι τη Άνοιξη του 1998 ήταν η πιο σκοτεινή περίοδος της ζωής μου.

Από την αρχή του 1997 μέχρι που παραδόθηκα στο Κύριο και τον κάλεσα να αναλάβει τη ζωή μου, διάβαζα Παλαιά και Καινή διαθήκη ασταμάτητα και χωρίς κανένα φανερό αποτέλεσμα. Αντίθετα, ένιωθα τη κατάσταση μου να χειροτερεύει, το φόβο να αυξάνετε και δε έβλεπα το τέλος.

Τον Απρίλη του 1998, σε ηλικία 25 ετών και δυο μηνών, ράγισα.

ΙΕΡΕΜΙΑΣ 29:13 FPB

«Kαι θα με ζητήσετε, και θα με βρείτε, όταν με εκζητήσετε με όλη σας την καρδιά.»

Σε αδιέξοδο και χωρίς ελπίδα και απαντήσεις, φώναξα με απελπισία στο Θεό του Ισραήλ. Τον παρακάλεσα να με σώσει, να με αλλάξει και του είπα πως ήθελα να ζήσω γι’αυτό. Άνοιξα τυχαία τη Γραφή μου και του ζήτησα να μου ανοίξει τα μάτια μου για να καταλάβω αυτά που διαβάζω. Η Γραφή ανοίχτηκε στον Eκκλησιαστή. «Mαταιότητα ματαιoτήτων, είπε o Eκκλησιαστής· ματαιότητα ματαιoτήτων, τα πάντα ματαιότητα.»

Αυτό ακριβός ένιωθα, ματαιότητα. Και με αυτά τα λόγια ο Θεός του Ισραήλ που έψαχνα και αγαπούσα από μικρό παιδί μου φανερώθηκε και με οδήγησε στο Υιό Του, το Κύριο, Θεό και Σωτήρα μας τον Ιησού Χριστό, Ο Αμνός Του Θεού, που μέσο του αίματος του έχουμε άφεση αμαρτιών και πρόσβαση στο Πατέρα Θεό, και, καθώς πιστέψαμε, σφραγιστήκαμε με το Άγιο Πνεύμα τής υπόσχεσης· που είναι ο αρραβώνας τής κληρονομιάς μας, μέχρι την απολύτρωση του λαού του που αποκτήθηκε, σε έπαινο της δόξας του.»

ΠΡΟΣ ΕΦΕΣΙΟΥΣ 1:13-14 FPB

Δεν ήξερα αυτά τα εδάφια και δεν γνώριζα κανένα πιστό. Δε ήξερα καν τι μου είχε συμβεί


Ήμουνα μόνος στη Νέα Υόρκη και μέσα στη απελπισία μου παραδόθηκα στο Κύριο και Αυτός έσκυψε, με άγγιξε και με έσωσε. Ένιωθα μια όμορφη ανακούφιση. Ήταν σαν να έφυγε από πάνω μου ένα βάρος και τώρα είχα αληθινή χαρά, ελπίδα, αγάπη, ζεστασιά και φως.

ΚΑΤΑ ΜΑΤΘΑΙΟΝ 11:28-30 FPB

«Eλάτε σε μένα όλοι όσοι κοπιάζετε και είστε φορτωμένοι, και εγώ θα σας αναπαύσω. Σηκώστε επάνω σας τον ζυγό μου, και μάθετε από μένα· επειδή, είμαι πράος και ταπεινός στην καρδιά· και θα βρείτε ανάπαυση μέσα στις ψυχές σας. Eπειδή, ο ζυγός μου είναι καλός, και το φορτίο μου ελαφρύ.»

Λίγους μήνες μετά, το Ιούλιο του 1998, πήγα στη Κύπρο και σχεδόν αμέσως βρέθηκα σε συνάθροιση με άλλους που είχα παρόμοια εμπειρία με μένα, με άλλους αναγεννημένους Χριστιανούς. Ήταν μια υπέροχη περίοδος στη ζωή μου.

ΚΑΤΑ ΜΑΤΘΑΙΟΝ 19:14 FPB

«O Iησούς, όμως, είπε: Aφήστε τα μικρά παιδιά, και μη τα εμποδίζετε νάρθουν σε μένα· επειδή, για τέτοιους είναι η βασιλεία των ουρανών.»

ΚΑΤΑ ΜΑΤΘΑΙΟΝ 18:2-4 FPB

«Kαι ο Iησούς, προσκαλώντας ένα παιδάκι, το έστησε στο μέσον τους, και είπε: Σας διαβεβαιώνω, αν δεν επιστρέψετε, και γίνετε σαν τα μικρά παιδιά, δεν θα μπείτε μέσα στη βασιλεία των ουρανών. Όποιος, λοιπόν, ταπεινώσει τον εαυτό του σαν αυτό το παιδάκι, αυτός είναι ο μεγαλύτερος στη βασιλεία των ουρανών·»



Πραγματικά ένιωθα σαν μικρό παιδί περιτυλιγμένος από την αγάπη τους πιστούς και γεμάτος με την αγάπη του Πατέρα, του Υιού και του Αγίου Πνεύματος.

Βαπτιστικά το Νοέμβριο του 1998 στη θάλασσα στη Λεμεσό.

Όταν αγάπησα τον Ιησού γεννήθηκε μέσα μου ένα μεγάλο ενδιαφέρον και μεγάλη αγάπη για το λαό του Ισραήλ και ήθελα να μπορώ να διαβάζω την Παλαιά Διαθήκη στη αρχική Εβραϊκή γλώσσα.

Τον Φλεβάρη του 1999 έφυγα για Αγγλία και τον Αύγουστο τον ίδιο χρόνο γύρισα στη Νέα Υόρκη.

Στη Νέα Υόρκη σπούδασα Βιβλική και Ιουδαϊκή Ιστορία και Εβραϊκά.

Το 2001 γνώρισα την Ντανα, που είναι Ισραηλινή.

Το 2002 μετακόμισα στο Ισραήλ και το 2003 η Ντανα και εγώ παντρευτήκαμε στο δημαρχείο Λάρνακας. Έχουμε τρία κορίτσια.

Είμαι μουσικός παραγωγός και καθηγητής μουσικής.

Γράφω για θέματα Αγίας Γραφής, Ισραήλ και για την αγάπη του Ιησού και παράγω τραγούδια που δοξολογούνε τον Κύριο Ιησού Χριστό.


161 views0 comments